בני הזוג, אספני אמנות במשך שנים. פנו אל האדריכלית רוני אלרואי עם בקשה עדינה אך ברורה: לתת ליצירות שלהם מקום מרכזי בחיים. בלי להפוך את הבית עצמו למרחב תצוגה זר וקר.
הם רצו להתעורר בבוקר, לשבת לארוחה, ולחיות חיים יומיומיים ממש לצד האמנות שאהבו. לא מולה, אלא איתה.
על מגרש רחב ידיים, בלב סביבה פתוחה וירוקה, קם בית שמבטא בדיוק את זה. כבר במבט ראשון ברור שאין זה בית מגורים שגרתי, אלא מקום שנולד מתוך מחשבה עמוקה על אור, חוויה ואמנות. 
הבית אינו מנסה להרשים באמצעות מחוות דרמטיות, אלא דווקא באמצעות שקט, איזון ודיוק, איכויות שמורגשות בכל פרט, מהקירות החשופים ועד לכל פריט ריהוט שנבחר בקפידה.
אלרואי ניגשה למשימה מתוך הבנה שהאדריכלות צריכה לשמש מסגרת תומכת, לא מתחרה: קירות, אור ופרופורציות שמתפקדים כרקע מדויק, ומאפשרים לכל יצירה לקבל את הנוכחות הראויה לה.
שיחה שלא נגמרת
עיצוב הסלון ופינת האוכל
באזור המגורים המרכזי תוכננו קירות בטון גלוי חשוף שיוצקו בתבניות מעץ. הקירות עדיין נושאים על פניהם את סימני הברגים והחורים המקוריים והם הופכים לרקע הכי טבעי לאמנות. תצלום גדול ממדים של יער ליבנה, עבודת ניירות עדינה בדוגמת ציפורים, ותצלום של עץ בודד בשדה, כולם תלויים זה לצד זה.
במרכז מוקם שולחן אוכל ארוך מעץ. השולחן מוקף בכיסאות עץ בהירים ופשוטים בקו מינימלי המאפשרים ישיבה של עשרה אנשים לפחות, וגוף תאורה תלוי מלווה אותו לכל אורכו.
לצד פינת האוכל, מוקמה פינת הישיבה הבנויה משני ספות עור חומות הפונות זו לזו. ובין שתיהן שולחן קפה פיסולי מגזע עץ אחד. כמעט כמו עבודת אמנות בפני עצמה.
מנורת רצפה כדורית וגדולה משתקפת באור שנכנס מדלתות הזכוכית הענקיות שנפתחות במלואן אל הפטיו החיצוני, ומטשטשות את הגבול בין פנים לחוץ. מזנון עץ מובנה, עם מדפי זכוכית פתוחים לתצוגת כלי זכוכית ואובייקטים אישיים, משלים את הפינה בלי להעמיס עליה.
לסנן את השמש
עיצוב המטבח והחוץ
הקשר בין הפנים לחוץ ממשיך גם באזור המטבח, בלי הפרדה חדה. קיר הזכוכית של המטבח ומרחב האוכל נפתח במלואו אל פטיו מרוצף בטון. הפטיו משמש הרחבה ישירה של אזור הישיבה הפנימי. עד כדי כך ששולחן אוכל חיצוני, לבן ומינימלי, כמעט ממשיך את קו השולחן הפנימי אל תוך הגינה.
מעל, תוכננה פרגולת בטון מסיבית עם צלעות אנכיות ומאווררי תקרה בעץ בהיר. הפרגולה מספקת צל רך בלי לחסום את השמים, ועץ ערבה בוכייה משתלשל מעל הכול ומוסיף נופך פראי ורך לצד הקווים הישרים של האדריכלות.
המטבח עצמו, שמעבר לקיר הזכוכית, ממשיך את הפלטה הבהירה של עץ טבעי. עם תאורה תלויה מעל אי העבודה שמאירה את הפינה גם בשעות החשכה. השילוב בין בטון גס לעץ חלק ולזכוכית שקופה יוצר בדיוק את המתח שמאפיין את הבית כולו, בין קשיחות לרכות, בין פתוח לסגור.
לעבור מסע
עיצוב הכניסה
הכניסה לבית היא מסע קצר, לא רגע חד. פרוזדור ארוך,
קורות ועמודי בטון גלוי מסיבי תוחמים את הפרוזדור הארוך, ומובילים את המבט קדימה אל פתח זכוכית ענק שמסגר ישירות את הירק שבחוץ, כך שכבר מרגע הכניסה, הטבע נמצא בקצה הדרך.
לאורך הפרוזדור נבנה גרם מדרגות מעץ בהיר, ומעליה חלון גג משולב ברצפת זכוכית שמאפשר לאור לרדת עד לקומה התחתונה. על אחד מקירות הבטון תלוי תצלום תעשייתי גדול במיוחד, ולצדו ספסל אבן מחוספס ואדמדם, שנראה כמעט כמו פיסת סלע שנחצבה במקום. רצפת עץ בגוון בהיר מלווה את כל הדרך, ומחברת בין הכניסה לאזורי הבית הפנימיים ברצף אחד שקט.
עולם שלם
עיצוב חדר השינה והרחצה
חדר השינה נפתח, דרך דלתות זכוכית מלאות, אל פטיו פנימי קטן ואינטימי. צמחיית מטפסים ירוקה מכסה את קיר הבטון כולו ויורדת מלמעלה כמו וילון חי.
כורסת עץ בעיצוב פיסולי ניצבת על גבי שטיח צמר בסריגת יד, בפסים צבעוניים. והופכת את הפינה למקום שממנו אפשר פשוט לשבת ולהביט החוצה.
בפנים, ספה אפורה ורכה וכיסא עץ פיסולי ממשיכים את קו הריהוט הנקי של הבית, לצד עבודות אמנות מופשטות שאלרואי בחרה לפינה האינטימית הזו.
צעד משם, חדר הרחצה הצמוד ממשיך באותה שפה מדויקת: קיר בטון גלוי מול מקלחון זכוכית פתוח. ראש מקלחת גשם שקוע בתקרה ואמבט מובנה בגוון לבן.
שידת עץ טבעי עם ידיות ליניאריות ומשטח שיש אפור משמשת כאי הכיור, ומעליה מראה גדולה במסגרת עץ תואמת. הרצפה, מצופה עץ בהיר, ממשיכה מחדר השינה אל תוך חדר הרחצה וסוגרת מעגל שקט של בטון ועץ עד לפינה הכי פרטית שבבית.
בשקט ובגובה העיניים
עיצוב האדריכלות והחוץ
הבית ניצב על מגרש רחב ידיים, בלב סביבה פתוחה וירוקה. וכבר מבחוץ ברור שמדובר בהמשך ישיר של אותה שפה שמובילה את הפנים.
קירות בטון גלוי שיוצקו בתבניות ונושאים על פניהם את סימני הברגים המקוריים. ולצדם נפחים מרחפים וקונסוליים שנפתחים זה מעל זה. בנוסף, גומחות בקיר שמהן משתלשלת צמחייה מטפסת ירוקה כמו וילון חי.
מעל, בקומה העליונה, חוצה את הבית מעבר עם רצפת זכוכית ומעקה זכוכית. שמאפשר לאור לחדור עמוק אל תוך המבנה ויוצר תחושת ריחוף בין הנפחים.
למטה, בחצר הפנימית, שני עצים צעירים וזוג אבני נוי גדולות ומחוספסות מונחים כמעט כמו פיסול על רצפת בטון חלקה, ולאורך הבית משתרעת בריכה חיצונית צמודה למדשאה, שמאריכה את קו הבניין אל תוך הנוף. גם כאן
למרות שאלרואי תכננה כל פרט בבית בקפידה רבה, הוא לא מרגיש רשמי או רחוק מדי. חומרים טבעיים, אור משתנה וקשר רציף לסביבה יוצרים אווירה חמימה ומזמינה. כזו שמזמינה לחיות בו, ולא רק להסתכל עליו מבחוץ. הפרויקט של רוני אלרואי מציג גישה שרואה בבית יותר מסתם מבנה פונקציונלי. הוא מבטא פשטות, חומריות ואור, ומדגיש את החיבור העמוק בין אדם למקום שבו הוא גר.
לאתר על אדריכלית ומעצבת הפנים רוני אלרואי – לחצו כאן
לקחו חלק בפרויקט:
אדריכלות ועיצוב: רוני אלרואי
צילום: עמית גירון
