הבית במושב בשרון, המשתרע על פני שני דונם ובעל מבנה של 250 מ"ר, הוא אחד הפרויקטים האישיים והמרגשים ביותר של אדריכל ומעצב הפנים הילי לזרוב. הפרויקט החל בתקופת הקורונה, כאשר העולם כולו נעצר, לזרוב מצא את עצמו בתוך מסע יצירתי שמטרתו ליצור תחושת חופש מוחלטת בתוך בית פרטי.
בתחילה התאהב לזרוב באדריכלות של הבית הקיים אך הדיירים החליטו להרוס ולבנות מחדש. לאחר שנה וחצי של תהליך החליטו לחזור להצעתו המקורית של לזרוב, להישען על קווי המתאר של הבית הישן ולבנות גרסה חדשה, משודרגת ומדויקת, שתשלב בין עבר להווה, בין זיכרון אדריכלי לתכנון מודרני.
חלוקת המבנה לשלושה נפחים, סלון, מטבח וחדרי שינה, נשמרה מתוך ההיסטוריה האדריכלית של המקום, אך כל היתר נבנה מחדש ועוטף את הבית בפרגולות שמייצרות שטחי ביניים המשכים את החוץ פנימה. הבחירה בחומרים טבעיים כמו עץ, מתכת ואבן יחד עם תקרת עץ האלון המלא, יוצרת חיבור הרמוני בין כל חלקי הבית ומספקת חוויה של אור, מרחב וחום טבעי. 
עוד במגזין:
הבית חוזר למרכז: על הטרנדים העיצוביים לחורף
איפה קונים: כל הדברים השווים לבית
העמידים ביותר: איזה צמחים לבית כדאי לגדל
דיאלוג חומרי
עיצוב הסלון
כבר בשלבי התכנון המוקדמים היה ברור שהסלון לא יהיה רק חלל אירוח, הריהוט נבחר כמרכיב מהותי בשפה האדריכלית, כזה שמדבר את הקונספט הכללי של הבית ומעמיק אותו.
במרכז הסלון הוצבה ספה בעלת נוכחות של 360 מעלות, רהיט פיסולי שנראה אחרת מכל זווית, ומשלב בין עדינות ובהירות לבין תחושת עוגן יציבה ומדויקת.
הספה ממוקמת בלב הבית ואי אפשר להתעלם ממנה, הגוונים הבהירים מדגישים את קלילותה, בעוד הצורניות הרכה מעניקה לחלל אופי רגוע. לצידה, שולחן הסלון משתלב כחלק בלתי נפרד מהקומפוזיציה וממשיך את הדיאלוג בין חומרים, טקסטורות ופרופורציות.
אלמנט אדריכלי בפני עצמו
עיצוב המטבח
אחד האזורים המרכזיים והמשמעותיים ביותר עבור בני הבית הוא המטבח, ולכן תהליך התכנון שלו זכה להתייחסות מעמיקה ומדויקת. כמשפחה שאוהבת לבשל ולארח, היה ברור שהמטבח לא ייתפס כחלל פונקציונלי בלבד, אלא כמרכז החיים של הבית, מקום שמחבר בין שגרה, מפגש ויצירה.
המטבח תוכנן כ'קובייה' שחורה ועדינה, הממוקמת בתוך מעטפת בהירה, רכה ומוארת. הבחירה בצבע הכהה יוצרת עומק, דרמה ושליטה ויזואלית, מבלי להכביד על המרחב. הוא משתרע על פני קיר שלם, בקווים מינימליסטיים ונקיים, ומייצר תחושה של חלל בתוך חלל ויוצר אלמנט אדריכלי בפני עצמו.
החיבור בין המטבח, תקרת העץ ושפת החומרים הטבעית שמלווה את הבית כולו יוצר איזון מדויק בין עוצמה לשקט. זהו מטבח נוכח אך מאופק שמשלים את השפה העיצובית הכללית בהרמוניה אלגנטית ומדויקת.
חוליה מקשרת בין הפנים לחוץ
עיצוב פינת האוכל
פינת האוכל, הממוקמת לצד הסלון, תוכננה כהמשך ישיר של המרחב הציבורי וכחוליה מקשרת בין הפנים לחוץ. מיקומה האסטרטגי מאפשר קשר רציף עם המרפסת הירוקה ומטשטש את הגבולות בין הבית לסביבה, כך שהנוף הופך לחלק בלתי נפרד מחוויית השהייה והאירוח.
השפה העיצובית בפינת האוכל שומרת על איזון מדויק בין נוכחות לאיפוק, וממשיכה את הקו הנקי וההרמוני של שאר החלל. זהו אזור שמזמין התכנסות, אך גם מאפשר זרימה חופשית ותנועה טבעית, ומשתלב במארג הכולל של הבית כחלל פתוח, דינמי ומוקפד.
תחושת מרחב וחומריות רגועה
עיצוב חדר השינה
גם חדר השינה ממשיך אותה תפיסה עיצובית שמלווה את הבית כולו, מבט פתוח אל הנוף ותחושת מרחב וחומריות רגועה שמאפשרת להאט. הפתחים מכניסים את החוץ פנימה ומחזקים את הקשר עם הסביבה, בעוד הבחירה בחומרים טבעיים ובגוונים רכים מייצרת אווירה של שלווה והתכנסות.
החדר מתנהל על ציר ברור של טבעיות, רוגע ויוקרה בלתי מתאמצת, ללא מחוות דרמטיות מיותרות. זהו חדר שינה שמרגיש כמו מפלט יומיומי, חלק בלתי נפרד מבית שמדמה חוויית נופש פרטית ומציע בכל רגע תחושה של אוויר, פתיחות וחופש.
קצב טבעי והרמוני
עיצוב החוץ
תכנון החוץ נשען על תפיסה שמאפשרת לעין לנוע דרך הבית ולהמשיך עד קצה השטח, מבלי שהמבנה יחסום את המבט. הבית אינו מתחרה בנוף אלא ממסגר אותו, ופתחים מינימליסטיים יוצרים קשר ישיר, כמעט בלתי אמצעי, עם הטבע שמקיף אותו. חלוקת המבנה לשלושה נפחים ברורים מגדירה את אזורי החיים השונים, וביניהם נפרשות פרגולות ושטחי ביניים שמטשטשים את הגבול בין פנים לחוץ.
מרחבים אלה משמשים אזורי ישיבה, מעבר ואור, ומאפשרים לבית להתנהל בקצב טבעי והרמוני עם הסביבה.
זהו פרויקט שנרקם מתוך מחשבה, תהליך והתפתחות, ומבוסס על חיבור עמוק והרמוני בין אדריכלות לעיצוב פנים. בכל חלק בבית ניכרת בחירה מדויקת ומודעת, מהמטבח שמתפקד כלב הפועם, דרך הריהוט שמגדיר את החללים, ועד לשפת החומרים המוקפדת שמחברת בין כל שכבות התכנון.
