יש משהו קסום בלתכנן ולבנות בית אשר יושב על היסטוריה שלמה, ממש כמו הבית הזה בצפון הישן של תל אביב אשר נבנה בשנת 1947 והיה חלק ממבנה רכבת. כשבני הזוג, תל אביביים להם שתי בנות קטנות וילד מתבגר, פנו אל האדריכלית, ענת דרך אגבר, היה להם חזון מאד ברור לגבי איך שהם רוצים שביתם החדש בשכונה האהובה עליהם יראה. המשימה היתה ללא ספק מאתגרת מאחר והבית, שעבר שיפוצים קוסמטיים בעבר, היה בנוי בצורה לא טובה ולא התאים כלל לצרכיהם של הדיירים החדשים. מעבר לכך, הסגנון העיצובי היה רחוק ממה שהם ביקשו – סגנון צעיר ומודרני. דבר אחד היה להם ולענת ברור, לבית יש קסם שאי אפשר להתעלם ממנו.
גודלו של הבית 165 מ"ר המשתרעים על פני 2 קומות ועליית גג, בנוסף ישנה חצר אחורית קטנה ומתוקה. לאור אילוצי המקום ואי היכולת להזיז או לבטל חדרים מסוימים כמו הממ"ד בקומת הכניסה, השטח שהותר לסלון נשאר קטן יחסית. אולם, מאחר ואחת הבקשות העיקריות של בני הזוג היתה לתת דגש על המטבח והאירוח, הם העדיפו לנתב את מרבית תשומת הלב לאזור הזה ולגינה בה הם מארחים לעתים תכופות. היה לזוג חשוב שיהיה מקום לסביבת עבודה אינטרקטיבית במטבח מאחר והם אוהבים לבשל ועל כן שולב "אי" ותנור גדול ותעשייתי. הגבול בין המטבח לסלון טושטש על ידי מיקום ספה בודדת עם הגב לקיר, כלומר היה וויתור מודע על העיצוב הקלאסי והמבוקש של סלון.
יש על מי לבנות: האתר שיעזור לכם במציאת המעצב המושלם – לחצו כאן.
סגנונות עיצוב, מי אני? מה אני ? סקנדינבי? אקלקטי? – לחצו כאן
רגע לפני שיפוץ? 10 דברים שצריכים לדעת לפני שבוחרים מעצבת פנים – לחצו כאן
הום סטיילינג או בעברית הלבשת הבית, תשובות לכל השאלות – לחצו כאן
מאחר והבית יושב על מבנה רכבת ויש לו שני כיווני אוויר בלבד, היה חשוב להחדיר כמה שיותר אוויר ואור לקומת הקרקע וכל כן מוקסמו הפתחים בקיר אשר גובל בגינה. בנוסף, על מנת להעניק תחושת מרחב מקסימלית, הוגבהה התקרה בקומה. אחת ההפתעות הטובות שנגלו לעיניהם עם הריסת התקרה היו קורות פלדה מסיביים אשר השתלבו בצורה טבעית עם הסגנון התעשייתי של הבית. הממ"ד הוסב לחדר עבודה והדלת הזזה מברזל מאפשרת לחלל להיות חלק מהתחושה התעשייתית של המרחב כשיא סגורה. גם הקמין, שעליו לא הסכימו לוותר בני הזוג, עוצב בסגנון מודרני-תעשייתי והוא השתלב נפלא עם בחירת פרטי הפרזול האחרים בבית.
בקומה השנייה, קומת המגורים, תוכננו שני חדרים. חדר הילדות הפונה לחזית הבית עם מרפסת צמודה. בחדר מוקמה מיטת קומותיים על מנת למקסם את החלל בצורה הטובה ביותר. החלל הוגדר רבות על ידי שימוש באלמנטים עיצוביים כמו טפט וצבע. לדוגמא, פינת שיעורי הבית תוחמה על ידי טפט והכניסה לחדר הוגדרה על ידי נישת מדפים צבעונית שהיא חלק מארון הבגדים. חדר ההורים הוצב בהמשך המסדרון, וגם להם מרפסת קטנה הפונה אל החצר הקסומה של הבית. באופן לא קונבנציונאלי, בחרו בני הזוג שלא לבנות חדר אמבטיה צמוד, ובמקום, הוצב חלל רחצה גדול המשרת את כלל דיירי הקומה. בעלת הבית הוסיפה את הטאצ' האישי שלה כשהיא מצאה שידה עתיקה שהוסבה לארון אמבטיה.
בקומה השלישית והאחרונה, שהיא בעצם עליית הגג, היה חשוב לבעלי הבית להעניק פרטיות מרבית לבן המתבגר ולשם כך נוצרה יחידה פרטית הכוללת חדר רחצה צמוד. החלל תוכנן בצורה כזו שבמידה ובעתיד ירצו ליצור חדר נוסף לבת הגדולה, תהיה אפשרות לסגור את החדר הצמוד לחדרו של המתבגר. בהמשך מוקם ארון שירות אפילו פינת עבודה קומפקטית ופרטית.
בפרויקט כזה מורכב, אין ספק שדרושה עבודת תכנון מוקפדת ויש לקחת בחשבון פרטים קטנים כגדולים ולקבל החלטות רבות תוך כדי תנועה. לענת היה חשוב לא להזניח גם את המבנה החיצוני ולכן החזיתות נצבעו מחדש, הריצוף, הוחלף באבנים משתלבות ונבנה שביל כניסה מיוחד. אין ספק שעבור הזוג ובעיקר עבור האדריכלית, מדובר בפרויקט יחיד במינו הן בשל הפן ההיסטורי שלו והן בשל האתגרים שניצבו בפניהם במהלך השיפוץ. מה שהפך את הפרויקט לעוד יותר ייחודי היו הגילויים הקונסטרוקטיביים הבלתי צפויים אשר השתלבו באופן נכון עם הקו העיצובי והעשירו את החללים החדשים.