לפעמים אנחנו בוחרים בעיצוב מחדש של הבית, פשוט כי העיצוב הקיים לא משביע את רצוננו; לפעמים, זה הרצון לבצע מהפך בלתי רגיל בנכס נתון שהרגע נכנסנו אליו רשמית; ולפעמים… לפעמים כל העניין הוא טיפול ותחזוקה תקופתיים – שהופכים למחולל השינוי הגדול ביותר. שאלו את המשפחה מהשכונה הצבאית ביבנה, שהחליטה שהבית הדו־מפלסי שלה, בשטח בנוי של 220 מ"ר, זקוק ל'טיפול 10,000'. זה הסתיים בפרויקט עוצר נשימה בניצוחה של עירית בר גיל מסטודיו עירית בר גיל עיצוב ואדריכלות, הנדסאית אדריכלות ומעצבת פנים – שביצעה כאן משהו מרשים במיוחד.
"מדובר בלקוחות פרטיים, קרובי משפחה שעקבו אחרי העשייה שלי ברשתות החברתיות", היא מספרת על החיבור הראשוני. "ניכר היה שהמשפחה אוהבת את ביתה, אך כמו תמיד הטריגר לשיפוץ נבע מהצורך בתחזוקה ובטיפול: נדרש טיפול מהיסוד בנושא נזילות מהגג, בעיות אינסטלציה והתאמת חללים לצורכי המשפחה המשתנים.
תהליך העבודה החל במסע היכרות עמוק עם הלקוחות, בהבנת הצרכים, בהכרת תחביבים, בהבנת רמת הבשלות שלהם לתהליך, בבדיקה עד כמה הם גמישים בקבלת החלטות, וכמובן – בירור מהו הזמן המוקצה לפרויקט מתחילתו ועד סופו: בכל זאת, בני המשפחה נדרשו להעתיק את מגוריהם בתקופת השיפוץ למגורים חלופיים, ועל כן חשוב היה לדייק בזמנים, וכמובן במסגרת התקציבית. בסיכומו של דבר ארך שלב התכנון כחצי שנה, והשיפוץ עצמו – כארבעה חודשים".
החזון של המשפחה היה ליצור בית צבעוני, המשלב את חומרי הבנייה חשופים כמו שהם, "להשתמש בחומרים כהווייתם, ללא ניסיון התייפייפות", כלשון המעצבת. בעיקר שימשו בעבודה שלושה חומרים: עץ, ברזל ובטון. כך החלה העבודה, במטרה ליצור בית שיקי, מעוצב, מוקפד ומעניין, בסגנון אקלקטי, צבעוני, מסקרן ומרתק .
עוד כללה העבודה יצירת מרחבי חיים שיהיו נוחים לבני הבית, המשקפים את מי שהם, ובאופן כללי – מראה של בית מלא באור ובזרימה בין המרחבים הפתוחים, עם קשר בין החוץ והפנים; שימוש בצורות גאומטריות, ובמקורות השראה רבים מעולם האומנות והאדריכלות. "מעל לכול חשוב היה לכולנו השימוש בשפה עיצובית אחידה בכל הפרויקט", מסבירה עירית.
ואיך כל זה נראה לפני העבודות? המעצבת מפרטת בהרחבה: "פעם היה כאן בית עם רצפת אבן צהבהבה, גרם מדרגות עשוי בטון ועם חיפוי אבן, מטבח עם אי ענק, סלון ופינת ישיבה נוספת, גדולה ממידותיה, עם חלונות לגינה לצד דלת דו־כנפית ליציאה לגינה. הגינה הייתה (ונשארה) גינה מטופחת, מרוצפת במדרכי בטון גדולים, לצד דק. שירותי האורחים קטנים וסתמיים. הרהיטים יפים, והיה ברור שכמה מהם ישולבו בבית המשופץ.
במפלס החדרים גובה התקרה היה 265 ס"מ, ויתרת הגובה הייתה בתוך חלל גג הרעפים, מעל תקרת הרביץ. חדר הרחצה לילדים היה קטן מאוד, ושלושת חדרי הילדים חולקו בחלוקה לא נכונה: שני חדרים ענקיים לצד חדר אחד קטנטן. לחדר השינה של ההורים היו צמודים חדר ארונות קטן וחדר רחצה קטן, וכן חדר שירות גדול ורחבה בין החדרים, ששימשה כפינת עבודה ולימוד. עוד ניכר היה חוסר בפתרונות אחסון". על כל אלו השתלטה עירית – והחלה בעבודות השיפוץ.
המעצבת והמשפחה יצאו לדרך, לשיפוץ יסודי וכולל של הבית על כל מפלסיו: התשתיות הוחלפו, בוצעה חלוקה חדשה בכל מפלס ובחדרים, כולל החלפת עמודי בטון בעמודי מתכת שנצבעו בלכה שקופה, התקרה והגג הוחלפו לגג עם קורות עץ גלויות, כך שכל תפארת גובה חלל גג הרעפים נוכחת בשיא העוצמה בחדרים; חלל גג הרעפים עצמו נוצל בצורה מיוחדת ומקורית – והוסב לחדר מוזיקה עבור הילדים.
מחשבה רבה הושקעה בתכנון כל פריטי הנגרות, ששולבו בהם מתכת ובטון. הכול נעשה בהתאמה אישית, בהתאם לצורכי הלקוחות. התאורה תוכננה בקפידה כך שתדגיש כל חלל, וחלק מגופי התאורה היפים הם כאלו שהיו ברשות המשפחה במשך שנים. לצדו אלו גם נעשה שימוש רב בפרטי אומנות, המדגישים את החלל ואת אופיו המיוחד.
הריצוף במפלס התחתון היה ריצוף גרניט פורצלן במידות 100X100 ס"מ, דמוי מתכת כהה. הצבע משתלב בצורה נפלאה עם הבטון שבחוץ ולכן הוחלט להשאירו. כדי להבדיל את פינת הישיבה המשפחתית מסביבתה, נבחר עבורה חיפוי עץ פישבון אלון מיושן המוסיף חמימות לחלל.
לצד הסלון הותקנו מדרגות מתכת מחופה בעץ אשר מצד אחד של גרם המדרגות ישנה ספריית עץ המשמשת כמחיצה דו־צדדית המפרידה בין פינת המשפחה לבין גרם המדרגות ונצמדת לעמוד הבטון המרכזי וסבכת עץ בצידן השני של המדרגות המקדמת את פניהם של הבאים לבית.
לסלון נבחרה ספה גדולה ומפנקת בגוון אפור, המאפשרת התכרבלות של כל בני המשפחה. שני כיסאות מתכת ועץ מעשה ידיו של "רני, בעל הבית המוכשר בעל ידי הזהב", כדברי עירית, מוצבים גם הם בחלל. שטיח קש, אומנות ישראלית לצד ציורי הילדים שמוסגרו – כל אלה משתלבים בהרמוניה נפלאה בחלל.
לפני השיפוץ, במטבח היה אי גדול שחסם את האוויר בחלל, האי הגדול שהיה במטבח ובמקומו מוקם שולחן גדול ונוח מעץ אגוז בסגנון נורדי, מינימלי ונקי. לשולחן שולבו כיסאות פלסטיק צבעוניים המקלילים את המראה הכבד של העץ ומוסיפים אופי רב לחלל. החומרים שנבחרו לפינת האוכל משתלבים עם קורת הבטון התוחמת את אזור המשפחה ומפרידה בינו לבין המטבח. "במהלך ההריסות נחשפה קורת בטון גדולה שלא הופיעה בתוכניות המקוריות, והייתה כנראה תולדה של תוספת בנייה שעשו בעלי הבית הקודמים", מספרת עירית על אתגר שפגשה. "היא הפכה למוטיב ארכיטקטוני משמעותי בפרויקט, ולאלמנט מוביל בשפה העיצובית של הבית, המייחד בית זה מבתים נוספים בשכונה. החלטנו לחשוף את הבטון ולהשאיר את הקורה חשופה וגסה כמו שהיא. הקו העיצובי המנחה המשיך לחלל בין החדרים, עם רמיזה לבטון, והמשיך גם במפלס הכניסה – קורה ועמוד נוספים נותרו חשופים. זה מה שנקרא: 'לעשות מהלימון לימונדה משובחת במיוחד'".
חלק מהחלל במפלס התחתון נסגר לטובת חדר עבודה, המופרד מהחלל המרכזי בדלתות שקופות בעלות ברזל בלגי מושחר. במקום חלון לחצר, נפתחה דלת המאפשרת יציאה מחדר העבודה. הצורך בזרימה בין החללים השונים נשמר גם כאן, כך שמחדר העבודה ניתן לצאת לגינה ונהל פגישות גם בגינה המטופחת. כאן נמצאת הספרייה השנייה, שהושקעה בה מחשבה רבה – ספריית עץ משולבת מתכת, במינון נכון בין תאים פתוחים לסגורים.
"אתגר שהגיע לפתחי בהקשר זה ומבחינתי היה מבורך, הוא בקשתה של הלקוחה להוריד את חדר העבודה מהמפלס העליון, שם תוכנן להיות בתחילה, אל המפלס התחתון, ממש לאחר גמר ההריסות", מספרת המעצבת. "מבחינתי האתגר היה לגלות גמישות מחשבתית באפס זמן, לבצע שינויים בחשמל ולספק פתרון שישביע את רצון כולם. אין ספק שהחלטה זו תרמה רבות למראה הבית המושלם – התוצר הסופי כפי שהוא היום".
המפלס העליון כולו חופה בפרקט עץ אלון, המשתלב מצוין עם משטחי העץ במדרגות. הגג כולל קורות עץ גלויות הצבועות בלבן, וכך נוצר חלל גבוה במיוחד עם שפע של תאורה טבעית. אך נדמה כי העבודה העיקרית הייתה בחדרים עצמם.
חדר השינה של ההורים הוא חדר גדול מאוד וגבוה, עם קורת בטון מרכזית הממשיכה לחדר הרחצה. "חשוב היה לי להראות את המשכיותה של הקורה", מספרת עירית, ולכן בחרתי במחיצת זכוכית עם פרזול שחור בין חדר השינה וחדר הרחצה". ארון הקיר גבוה בהרבה מארונות סטנדרטיים, עם דלתות צבע ובשני גבהים, בהתאמה לקורה שבתקרה. שטיח גדול, פריטי טקסטיל וציור של הלקוחה מוצבים לצד מראה וסולם עץ. את השידות המקובלות שבצידי המיטה מחליפה כוננית מתכת ועץ .
בכל חדרי הרחצה נעשה שימוש באריחים הגאומטריים שהוזכרו קודם לכן, בצבעוניות בולטת עם קשר ברור בין כל החללים. בחדר הרחצה של ההורים נבחרו שלושה גוונים, וטושטש הגבול בין חדר הרחצה לחדר עצמו, בזכות הזרימה של האריחים לתוך החדר והמפגש עם הפרקט. דלתות הזכוכית בכניסה לחדר הרחצה מאפשרות את המשך המבט פנימה לתוך החלל, וחדר הרחצה עצמו הוא חדר גדול ומפנק, עם ראש מקלחת רחב וספסל. הנגרות כוללת ארונית על רגליים, עם מקום למגזינים ושפע של אחסון. הקיר, עד גובה ראש המקלחת, ויתר הקירות, הספסל והרצפה, מרוצפים באריחים דמויי בטון.
חדרי הילדים הם אינם חדרים גדולים אך מתוכננים היטב עם מקומות אחסון רבים. קורת בטון, לצד קורות מתכת, מפארות את תקרת החדרים. בין שניהם חלל מרכזי המשמש למשחקי קונסולה, וממנו ניתן לעלות אל חדר המוזיקה שהפך ל"זולה של הילדים", כפי שמגדירה זאת המעצבת.
בחדר הרחצה של שני הבנים נעשה שימוש באריחי משושים, בגוון ירקרק דומיננטי על הקיר המרכזי, והרצפה בשילוב אריחים גדולים ובהירים. ראש המקלחת עם פרזול שחור, ונוצרה גם נישה לפרטי נוי, וקורות מתכת המשמשים כתשתית לחדר המוזיקה, צבועים בלכה שקופה ומייחדים את חדר הרחצה. חדר הרחצה הצמוד לחדר הבת מעוצב באותו הקו של חדר הרחצה לבנים.
בשירותי האורחים נעשה שימוש באריחים מעוינים, צהובים, במרקמים ובטקסטורות שונות. היישום, בכמה מקומות, כמו זוחל על הקירות, ויתר הקירות מציעים שלכיט צבעוני בגימור עדין. הנגר שביצע את כל עבודות הנגרות הכין ארונית בסגנון ווינטג', עם כיור מונח.
ולסיום, מהו הטיפ של עירית? "לכו עם הקונספט העיצובי שהחלטתם עד הסוף. היו נועזים, ואל תפחדו מתכתיבים אופנתיים. בסופו של דבר הכול שאלה של מינונים, והמטרה היא ליצור עבורכם את הבית שתאהבו, ושתתאהבו בו בכל יום מחדש – בית שישקף את אופי בעליו".
כשקוראים שוב את התיאור על מראה הבית טרם השיפוץ, אפשר להגיד רק דבר אחד: המעצבת עירית עשתה כאן את כל מה שהמשפחה חלמה עליו – ועוד הרבה מעבר לזה. במו ידיה היא יצרה בית מעוצב שכל כולו טבע, צבעוניות וקסם מרשים.
לאתר של מעצבת הפנים עירית בר גיל – לחצו כאן
צילום: סיוון מויאל
סניטריה: חברת מודי – MODY
ריצוף: מודי, MODY
ספה, כיסאות ושולחן פינת אוכל – אסף רהיטים
אקססוריז: ע.ד. עיצובים, רמה"ש
תאורה: איידי לייט
נגרות: בועז גזי
ארונות קיר: חברת זדקה
דלתות: דומוס, DOMUS NATURE