דינמיקה משפחתית מעוצבת כהלכה

"בני הזוג ביקשו שאעצב עבורם בית בסגנון מודרני, אך שאדע לשמר בו תחושת חמימות והרמוניה, ללא מראה מנוכר", מספרת סואד. "הם ביקשו עיצוב בגוונים בהירים וניטרליים, אך שאדע לתת את הטאץ' שלי בעזרת נקודות צבע חמימות בפינות שונות בבית".

מדובר בבית קרקע בין שתי קומות ובו שישה חדרים, המארח את חמש הנפשות שבבית – זוג הורים ושלושת ילדיהם. את הבית הם רכשו מדייר קודם, וכשנכנסו הבינו שעליהם לבצע בו כמה וכמה שינויים, כדי שיעניק להם תחושה של בית – הבית שלהם.

כאן נכנסו לתמונה הבריקים והחיפויים, ולצד אלמנטים עיצוביים נוספים עבר הבית מתיחת פנים מרשימה מאוד.

המשימה העיקרית של המעצבת, לכל הפחות בנוגע לקומה הראשונה, הייתה עיצוב סלון מחדש. "בקיר הטלוויזיה שבסלון נקבעה נישת גבס שאי אפשר להתעלם ממנה, עם פתחים מרובים", מספרת מירב, "וכל הקיר שבגב הטלוויזיה היה צבוע בצבע צהוב חלמון. מדובר בקיר עם נוכחות בולטת מכל פינה בבית, שעולה עד לקומת החדרים".

המעצבת החליטה לסגור את רוב פתחי הנישה, ולחפות את כולה באבן צפחה טבעית – אבן דקה במיוחד שמעניקה מראה מרשים לסביבתה. אבן הצפחה חוזרת גם בחיפוי שולחן הסלון, העומד במרכז החלל, והחיפוי עצמו (באבני בריקים) ממשיך גם לעמוד התמיכה ולנישה במטבח הפתוח שנמצא בסמוך. מזנון טלוויזיה ארוך, 3.6 מטרים אורכו, שתי ספות ושתי כורסאות הסבה (שמשמשות כפינת ההסבה המרכזית בבית) הוצבו גם הם בסלון והפכו אותו לביתי ומזמין מאוד.

צילום – אורית אלפסי

צילום – אורית אלפסי

צילום – אורית אלפסי

מאחר שבבית אין פינת אוכל 'רשמית' ("בני המשפחה מעדיפים ומחבבים יותר את הישיבה הקרובה בצוותא, כשהם סמוכים זה לזה", מספרת המעצבת), הוקמה בסמוך לסלון פינת הסבה נוספת, שלמען עיצובה נבחרו פרטי טקסטיל צבעוניים בטקסטורות מעניינות. גם ספת רביצה הוצבה במקום, ועליה הונחו כריות רבות ונוחות במיוחד. שני שולחנות עגולים מזכוכית צבעונית גם כן מוסיפים לתחושה השמחה, אך הרגועה, ההרמונית והמחבקת.

פריטי הריהוט בפינה זו וגם בסלון נבחרו כך שיאפשרו דינאמיות בחלל הפתוח שבקומה הראשונה – ממש כפי שביקשו בני המשפחה. כך, הם יכולים לשנות, לגוון ולחדש כל הזמן, להחליף בין הרהיטים השונים ולשנות את מראה הסביבה הזו מתי שירצו. "את שאלת האירוח סביב שולחן בימי חג ובשבתות פתרתי בכך שרכשנו קונסולה הנפתחת לכדי שולחן אירוח. ביום-יום היא משמשת כפינת עבודה בין החדרים שבקומה השנייה, וכשצריך לארח – היא מוּרדת למטבח והופכת לחלק בלתי נפרד מהשולחן שמרכזו, מה שמאפשר אירוח של עד 18 איש", מספרת מירב.

צילום – אורית אלפסי

צילום – אורית אלפסי

צילום – אורית אלפסי

המטבח עצמו זכה בעיקר לעבודת הום סטיילינג, שכללה התאמת גופי התאורה, הלבשת נישה בבריקים (הנה הם מופיעים כאן שוב), התאמת כיסאות לסגנון העיצובי של המטבח ושל הבית והתאמת אקססוריז נלווים. מתוך האי שבמטבח נשלף שולחן אוכל מתכוונן, המאפשר ישיבה נוחה ומרווחת לשישה אנשים לכל היותר, וכך נהנים בני הבית מכמה אפשרויות לסעודה משפחתית אינטימית או לאירוח 'בקטנה'.

צילום – אורית אלפסי

צילום – אורית אלפסי

צילום – אורית אלפסי

אט אט אנו מתקרבים אל הקומה השנייה, ונעצרים בחלל לא מנוצל שהמתין ליד אוהבת מתחת לגרם המדרגות: המעצבת החליטה ליצור שם פינת עבודה נוספת, משום שלבני הבית – אנשי תוכנה במקצועם – חשוב היה לתכנן כמה פינות כאלו. הממ"ד, שנמצא בסמוך, הוסב לחדר עבודה/חדר אירוח.

צילום – אורית אלפסי

צילום – אורית אלפסי

צילום – אורית אלפסי

עולים מעלה, ומגיעים אל יחידת ההורים. זו למעשה הייתה בעבר שני חדרי שינה נפרדים, אך הם חוברו יחד והפכו לסוויטה של ממש. אל הקיר שמאחורי המיטה הודבק טפט דקורטיבי בסגנון מודרני, שנבחר בהתאם למראה המיטה והשידות שלצידה. שידת הטלוויזיה, ספסל הישיבה, הנישה מתחת לחלון ושידת הנעליים האלגנטית יוצרו במיוחד בעבודת נגרות בהזמנה אישית. לאורך כל עבודת העיצוב נשמר בחדר האיזון בין גוונים בהירים וניטרליים של הרהיטים, של גופי התאורה, של הטפט ועוד – לבין צבעי מוצרי הטקסטיל הרבים שהונחו בחדר.

צילום – אורית אלפסי

צילום – אורית אלפסי

צילום – אורית אלפסי

צילום – אורית אלפסי

גם בחדרי השינה של הילדים הושקעה מחשבה רבה: לקירות חדרה של הבת נבחרו גוונים פסטלים ומעושנים של סגול לילך ומעט אפור. הטפט נותן את הטון העיצובי – טון מעודן ורגוע, שמשדר רומנטיקה, רוך ונעימות.

"הבן הבוגר יותר ביקש שאעצב עבורו חדר לאיש צעיר, במראה ניטרלי ככל הניתן", ממשיכה לספר המעצבת. "התמקדתי בפלטת צבעים מונוכרומטית של לבן, שחור וגראז'". שולחן הכתיבה ושידת הצד שליד המיטה הוזמנו במיוחד לחדר זה, בצבעים שנבחרו מראש.

בכל אחד מחדרי הבית נעשו התאמות של וילונות, לפי הסגנון העיצובי, ונבחרו בהתאם גם גופי תאורה. בחדרי הילדים תוכננו ארונות הבגדים ובוצעו בידי נגר מומחה. תהליך השיפוץ וצביעת הבית מחדש לקח שלושה שבועות.

צילום – אורית אלפסי

צילום – אורית אלפסי

כך, בתום עבודה מהירה אך מאומצת למדי, הפך ביתה החדש של משפחת סורין לבית בסגנון וב'ניחוח' שלהם, כזה שמשרה עליהם אווירה ביתית ומשפחתית אמיתית – כי מה חשוב יותר מבית אשר משדר את מה שאתה מרגיש, את מה שאתה אוהב ואת מה שאתה חולם עליו?

— קרדיטים —

עיצוב פנים – מירב סואד עיצוב והלבשת בתים 

צילום – אורית אלפסי