עיצוב הבית בשנים האחרונות הפך מקיף וטוטאלי במיוחד. אין כיום פינה בבית שלא זוכה להתייחסות, ואין כזה דבר חלל חסר חשיבות. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא אותה 'פינה נסתרת' שכולנו חולפים על פניה בדרך אל הבית או החוצה ממנו: מבואת הכניסה. ממרחב שפשוט היה שם, הפכה הכניסה לבית לחלל שזוכה לתשומת לב גדולה.
הסיבה לתשומת הלב הנרחבת מגיעה מתוך הכרה ברורה: החלל הזה, שמקבל את פנינו מן החוץ וששולח אותנו אל המרחב הפתוח, הוא מרחב שיש לו השפעה רבה עלינו. הוא יכול להרגיע את נפשנו הסוערת בחיבוק נעים כשנשוב, והוא יכול להכין אותנו ולחזק את ביטחוננו כשנצא.
אומנם 'על הנייר' זה נשמע אולי כמו עניין של מה בכך, אך מי שמעצב את הכניסה לבית יבחין היטב בהבדל. הדוגמאות שאנחנו מציגים לכם כאן ימחישו זאת עבורכם, ואולי אפילו ידרבנו אתכם להשקיע במבואת הכניסה.
גוונים ירקרקים ורכים שולטים כאן, מותאמים לגוונים ולמראה העיצובי השולט בשאר חלקי הבית, ואף לארון אחסון נוסף שנמצא בסמוך. הארון עצמו הותאם גם לאחסון מעילים ונעליים, ומגירת האחסון הפכה להיות גם מדף עץ למסמכים, למפתחות ולמשקפיים. נישה למראה משלימה מראה יפהפה.
מבואה בדירה שבה גרים הורים עם שלושה ילדים. נוצרה נישה להנחת נעליים ותיקים עם הכניסה לדירה, בצבע כחול יפהפה שתופס את העין ומשרה הרבה רוגע. הצבע נבחר בהתאם לסגנון התאורה, למראה כיסאות הבר ומראה הכללי בחלל הציבורי, ליצירת עיצוב הרמוני ומדויק.
עיצוב קייצי משהו למבואת הכניסה, שמשרה אווירה שמחה מאוד ומרגיעה. שלל מתלים שמאפשרים 'זריקה' מסודרת של הדברים עם הכניסה לבית, מראה עגולה פשוטה ופתרון אחסון מתחתיה אפשרו ליצור כאן מראה מיוחד, כמעט ללא מאמץ.
עיצוב בסגנון מודרני וחם, כמו בדירה כולה, במבואת כניסה שמתמשכת, למעשה, עד ליציאה למרפסת. מוט מטבח של איקאה, תלוי על חבל שמשתלשל מהתקרה, הפך למתלה מעילים מקורי, ולצידו מראה שחורה וגוף תאורה צנוע. יחד הם מעניקים מראה מינימליסטי מאוד, אך חם ומזמין.
צבעי הלבן והשחור מודגשים היטב בכניסה הזו, ומייצרים את הרושם הראשוני, את הפיתוי ואת הסקרנות להמשיך אל תוך הבית. נישה קטנה עם מדפים לבנים מעניקה במה לספרי אומנות ולאוסף קרמיקות מיוחד, ולצידה נמשך המראה האומנותי בדמות תצלומים אורבניים של חיי העיר. כך נוצרת כניסה מרשימה ומסקרנת במיוחד, עם טעם של עוד.
מבואה צבעונית במיוחד, שזהו בדיוק תפקידה: להכניס לחיים עם הכניסה לבית, בהיותה מבואה שנמצאת מול מפתח הדלת. המראה הווינטג'י יוצר שילוב בין צבעוניות שמחה לבין פשטות וניחוחות מן העבר. קונסולה מעץ מלא בצבע כחול המיועדת לאחסון, בתוספת צמחייה המשלימה את ססגוניותו של הטפט, משלימות תמונה נעימה במיוחד.
עץ האלון הטבעי נוכח כאן בצורה משמעותית, ותורם לתחושת הרכּוּת והביתיות. שידת הכניסה שהוצמדה לספת הסלון יוצרת כניסה במראה מעניין ומקורי, מלאה בפרקטיוּת כמובן. בדרך זו הצליחה המעצבת גם להציע את השימושיות החשובה של מבואת הכניסה, וגם 'לטשטש' במשהו את הנתונים הסטנדרטיים של הנכס – דירת קבלן.
הכניסה המרווחת זכתה לקיר שלם של עץ בירץ' פגבורד, לתליית חפצים ופריטים קטנים. במרכזו מראה עגולה ובתחתיתו ספסל ישיבה שמאפשר מנוחה והתארגנות רגע לפני היציאה (בטח בבית עם שתי ילדות קטנות). מתחת לספסל ישנן מגירות עמוקות לאחסון נעליים, וליד הקיר המרשים – ארון שנפתח בלחיצה. זו מבואת כניסה שקשה לפספס.
המראה המינימליסטי, המאופק, של המבואה הזו משדר שלווה רבה, ולמרות שהיא נראית מינימלית מאוד – יש בה הכול: ארון מעילים, ספסל אחסון עם מקום ישיבה וגם מראות תלויות. קשה לבקש יותר מזה.
אם יש דרך להמחיש את המושג מינימליזם – זו הדרך. פינה פרקטית ביציאה מן הבית, עם ספסל נוח לישיבה ומדפים קטנים לכל הפיצ'פקעס. המדפים עצמם הם יצירת אומנות, והתמונות שבקיר הצדדי משלימות חזות אומנותית נהדרת.
את הכניסה הזו לדירה אפשר להגדיר כ'שוברת גבולות', הן בזכות יחידת האחסון בגוון פודרה, השקועה בנישה, והן בגלל המראה המעוגלת שבחזית היחידה הזו. ספסל הכניסה הקטן, המתלים והצמחייה ממשיכים את הכיוון הזה, ויוצרים כניסה במראה מקסים, נעים לעין.
כניסה שמחה ומזמינה, בתקציב נמוך אומנם – אך עם הרבה מאוד אהבה. מדובר כאן בשילוב בין מעט רהיטים שנרכשו לבין רהיטים קיימים, שיצרו מעין א־סימטריה נעימה. הספסל (בירושה מסבתא…), העציץ וכוורת המגירות מוסיפים עוד למראה התוסס של החלל הזה.
את מה שנמצא במרכז המבואה הזו אי־אפשר לפספס: שידה ירוקה גבולה ומאסיבית במראה וינטג'י נפלא, אולי ויקטוריאני אפילו, אשר מעניק לנישה מראה מיוחד, זוהר. להשלמת הסגנון הנוצץ הזה הודבק טפט על הקיר שמאחורי השידה, ונתלתה מראָה בסגנון קלאסי גם כן. מול הנישה הזו הוצב ספסל עם מזרן ישיבה יפה, וכך נוצרת מבואה יפהפייה ופרקטית מאוד.
הכניסה המוארת הזו נוצרה בבית פרטי שעבר שיפוץ – וזכה לעיצוב בכוונים רוויים וחזקים, בשילוב עץ טבעי. כך נוצרה אווירה חמה, ביתית ושמחה. הכניסה כוללת גם פתרון אחסון לנעליים וכן מראה, ולצידם ספסל בעיצוב כפרי משהו. כך נוצרת מבואת כניסה שפשוט כיף לראות.
ה'אופי' של החלל הזה נקבע על ידי שני אלמנטים: ראשית, יחידת ספסל עם מגירות, שמספקת פתרון גם לאחסון וגם לישיבה; שנית – פריטי הטקסטיל שמוסיפים למבואה צבעוניות חשובה. המידות של הפריטים תוכננו במיוחד, והצבעים והחומרים ממשיכים את קו העיצוב שבסלון. כך משתלבת המבואה היטב עם מראה הדירה כולה.
היא אומנם מינימליסטית מאוד, אך את הספרייה שהוצבה במבואה זו, ממש מול דלת הכניסה, אי־אפשר לפספס לעולם. תפקידה הפרקטי הוא ליצור הפרדה בין המבואה לבין הסלון, אך היא גם מעניקה למבואה את המראה המיוחד שלה. הנוכחות של עץ וברזל מקבעים את הסגנון המינימליסטי־תעשייתי שלה, שפשוט נראה נהדר כאן.
את הכניסה האלגנטית הזו מגדירים כמה דברים מרכזיים, ובראשם הרהיט העתיק משהו, שמציע גם פונקציית תלייה, גם פונקציית אחסון וגם מרחב לישיבה. העציץ שממולו 'משוחח' איתו באותו גוון צבע, המראה הקטנה שמסתתרת מעבר לקיר משדרת צניעות, והדלת – שפתחהּ הורחב משמעותית, משדרת מרחב, נועם ורווחה רבה.
הקירות ה'דו־כיווניים', עם שימושים שונים משני צידיהם, מאפשרים למבואת הכניסה להיות פרקטית ומינימלית בו־זמנית; הגוונים – לבן, שחור ועץ טבעי – משדרים דיוק וגם נוחות רבה; והחלל כולו מציע כמה וכמה פתרונות אחסון. כך נוצרים מראה מודרני וחזות פרקטית, בחלל ממוקד היטב.
אקלקטיות בוהמיינית – נראה שאין הגדרה טובה מזו למבואת הכניסה הזו, שבה קיר בטון חשוף מרחף ומסתיר את הסלון, רקמות גובלן עתיקות מבית סבתא, צלליות של ספסלי ברזל, שטיח מרוקאי אותנטי ויצירות אומנות נעימות. התחושה שנוצרת היא של שיבה הביתה.
בעיצוב הכפרי והמחוספס של הכניסה הזו פוגשים מייד עם פתיחתה של הדלת. המגירה המרחפת מעניקה למבואה מראה מיוחד במינו, מינימליסטי אך חם ומזמין, כזה שמצד אחד לא מעמיס על החלל ומאפשר מעבר נוח, ומצד שני בעל נוכחות רבה וקסם יפהפה.
כאמור, הכניסה לבית הפכה עם השנים לחלל שזוכה לתשומת לב נרחבת – גם אם בפועל מדובר במרחב קטן למדי. הרעיון הוא ליצור תחושת ביתיות, ולהביא את סגנון העיצוב של הבית כולו, גם לחלל האחרון שהאדם 'נפרד' ממנו כשהוא יוצא, שהוא גם החלל הראשון שהוא רואה עם כניסתו לבית. יש לכך משמעות רבה, גדולה יותר ממה שאפשר לחשוב.
כיצד עושים זאת נכון? ראשית, זוכרים שהמבואה היא לרוב מעין המשך או התחלה של החלל הציבורי הגדול יותר, ולכן מומלץ שתשתלב איתו בצורה טובה, ואף תבטא את אותו סגנון. לבד מזה, וכפי שכבר ראיתם בשלל הדוגמאות שהבאנו כאן, חשוב שהיא תהיה גם פרקטית, שימושית – כלומר שתציע פתרונות אחסון, אזורים לישיבה במידת הצורך, מראה מינימלית וכדומה.
אפשר בהחלט לשלב בחלל הקטן והחשוב הזה גם אלמנט נוסף, שאולי אינו מופיע בשאר חלקי הבית, כזה שיספק לכם ולבני הבית זריקת עידוד או יעלה על פניכם חיוך. ערכן של התחושות הללו לא יסולא בפז, הן כשיוצאים מהבית והן כשחוזרים אליו.