עיצוב בית הוא הרבה יותר מבחירת חומרים וגוונים, הוא תהליך של דיוק הזהות וחיפוש אחר תחושה של בית. הפרויקט של מעצבת הפנים אייר שפירא נולד מתוך חיבור יוצא דופן בין עולמות המדע והאקדמיה לבין אסתטיקה רכה, והתפתח לאורך תקופה שבה הבית הפך עבור כולנו למבצר האחרון של שפיות.
הוא מתמקד בחידוש החלל הציבורי בבית פרטי ביישוב כפרי, בשטח של כ-60 מ"ר. התהליך, שהחל עוד בתקופת הקורונה ועבר גלגולים תכנוניים, הבשיל לכדי ביצוע דווקא באחת התקופות המאתגרות והמורכבות שידעה המדינה. למרות המצב המיוחד והאילוצים הלא צפויים שנוצרו בשטח לקראת שלבי הגמר, הפרויקט שמר על קו עיצובי הדוק ומנומק.
הקונספט הנבחר נשען על זיקה עמוקה לעולם התוכן של בעלת הבית, ביולוגיה ימית, ותרגומו לשפה אדריכלית וחומרית. התוצאה היא שילוב מדויק בין סגנון נורדי מאופק לנגיעות כפריות חמות, תוך שימוש בפלטת צבעים אורגנית של כחולים, ירוקים ועץ טבעי.
לב הפרויקט טמון בבחירות החומרים, החל מריצוף בעל טקסטורת מאובנים המעניק תחושת "Raw" טבעית, ועד ליצירת שכבות של טקסטיל ואור המגדירות מחדש את החלל הציבורי. זהו סיפור על תכנון פונקציונלי שאינו מתפשר על זהות עיצובית, גם כשלוחות הזמנים והמציאות שבחוץ מכתיבים קצב אחר.
הבית חוזר למרכז: על הטרנדים העיצוביים לחורף
איפה קונים: כל הדברים השווים לבית
העמידים ביותר: איזה צמחים לבית כדאי לגדל
בתחילת הדרך, עלו על השולחן תוכניות נועזות שכללו הזזה של המטבח, החלפת מיקום הסלון ואפילו שינוי של דלת הכניסה לבית. אבל לפעמים, העיצוב הכי נכון הוא זה שמכבד את ההרגלים הישנים.
אחרי מחשבה רבה, הוחלט להשאיר את הפונקציות במיקומן המקורי, ולהתמקד במה שבאמת משנה את התחושה בבית, פתיחה של הקירות החיצוניים אל החצר הירוקה ותכנון חכם של חלל המגורים.
האתגר המרכזי בסלון היה למצוא מקום נכון לטלוויזיה מבלי שהיא תשתלט על החלל, ובמקביל להתמודד עם גרם המדרגות הקיים. הפתרון היצירתי הגיע בדמות ספריית ברזל לבנה ואוורירית שמטפסת עד לגובה התקרה. הספרייה משמשת כרהיט מרשים לטלוויזיה, היא דו-צדדית ומאפשרת להציג לראווה ספרים ואקססוריז, ובאותה נשימה היא מתפקדת כמעקה בטיחות מעוצב שמסתיר את המדרגות הישנות בצורה אלגנטית וכל זאת מבלי להיכנס להוצאות שיפוץ כבדות ומיותרות.
פתיחת המרחב כולו
טשטוש הגבולות בין פנים לחוץ
פתיחה של הקירות החיצוניים אל החצר הירוקה
עיצוב סלון בגוונים טבעיים ונעימים
ספריית ברזל לבנה ואוורירית שמטפסת עד לגובה התקרה
מקום נכון לטלוויזיה מבלי שהיא תשתלט על החלל
המטבח הישן, שהיה עמוס ביחידות עליונות ובמבנה מסורבל, עבר מהפך תכנוני שנועד ׳לנקות׳ את העין ולייצר מרחב עבודה מרווח ונעים. המעצבת בחרה לרכז את הארונות הגבוהים בקיר הכניסה, מה שפינה את המשטח המרכזי והפך אותו לארוך ומאוורר. כמי שאמון על הבישולים בבית, היה חשוב לבעל הבית להשקיע בקולט אדים עוצמתי ואיכותי והתוצאה היא אלמנט בעיצוב אישי עם ארובת פינוי מרשימה, שמעבר לתפקידה הפונקציונלי בסילוק ריחות, מוסיפה נגיעה עיצובית ייחודית ומלאת אופי למטבח.
האתגר האמיתי היה במציאת מקום למזווה מבלי להעמיס על המטבח הקטן יחסית. הפתרון הגיע מכיוון לא צפוי, הסבת החלל הריק שמתחת למדרגות הקלות לטובת אחסון למטבח. מה שהתחיל כמחשבה על ניצול מקום, הפך לחלק בלתי נפרד מקיר הטלוויזיה המעוצב בסלון. מצדו האחד הוא ספרייה מרשימה, ומצדו השני הוא מתפקד כמזווה ענק וחכם למטבח, המכיל את כל האחסון היבש והירקות. כך נוצר חיבור הרמוני בין הכניסה, המטבח והסלון, כשכל סנטימטר בבית מנוצל בחוכמה ובסטייל.
מהפך תכנוני שנועד ׳לנקות׳ את העין ולייצר מרחב עבודה מרווח ונעים
הסבת החלל הריק שמתחת למדרגות הקלות לטובת אחסון למטבח.
אלמנט בעיצוב אישי עם ארובת פינוי מרשימה
שילוב אלמנטים מעץ טבעי
כל סנטימטר בבית מנוצל בחוכמה ובסטייל
בדיוק כמו בשאר חלקי הבית, גם פינת האוכל נשארה במיקומה המוכר, אך המעטפת שעוטפת אותה השתנתה לחלוטין. במקום קירות סגורים, המרחב כולו נפתח והפך לפתח אחד רחב ומרשים שמחבר בין הפנים לחוץ באופן כמעט בלתי מורגש. המעבר מהשולחן המשפחתי אל דק העץ שבחוץ הפך לטבעי וזורם, מה שמאפשר לאירוח להתרחב אל מעבר לגבולות הבית ולהכניס פנימה את האווירה הכפרית שבחוץ.
הבחירה באלומיניום בסגנון בלגי נקי לא הייתה רק הצהרה עיצובית שמתכתבת עם הקונספט הימי והטבעי של הבית, אלא גם החלטה פונקציונלית חכמה. חלוקת הפתחים תוכננה כך שגם כשהדלתות סגורות, ניתן ליהנות מאוורור נעים ומנוף פתוח.
נשארה במיקומה המוכר
שולחן אוכל מעץ טבעי במראה כפרי
מחבר בין הפנים לחוץ באופן כמעט בלתי מורגש
חלוקת הפתחים תוכננה כך שגם כשהדלתות סגורות, ניתן ליהנות מאוורור נעים ומנוף פתוח
המעבר מהשולחן המשפחתי אל דק העץ שבחוץ הפך לטבעי וזורם
לכל פרויקט יש את ה׳לב׳ שלו, האלמנט שעליו הכל קם ונופל. בבית הזה, היה זה ללא ספק קיר הברזל הלבן שמשלב את הספרייה והמזווה. המפגש בין החומרים השונים והחיבורים המורכבים דרשו לא מעט פתרונות יצירתיים תוך כדי תנועה, אך האתגר הגדול ביותר היה דווקא מול החשש של בעלי הבית.
הפחד שאלמנט ברזל גדול, גם אם הוא לבן ואוורירי, ירגיש תעשייתי או כבד מדי בתוך חלל כפרי, הוא טבעי לחלוטין. כאן נכנס התפקיד של המעצבת כעוגן מקצועי, "הטיפ שלי לכל מי שעוסקת בתחום הוא להאמין ברעיון שלך," היא מסכמת. "אם את מכירה היטב את טעם הלקוחות ויודעת שהפתרון מדויק עבורם, אל תתפשרי. לפעמים צריך להתעקש על החזון כדי להגיע לתוצאה שהלקוח אפילו לא העז לדמיין".
עיצוב: אייר שפירא
צילום: מאיה אבגר
צבע: נירלט
סנטריה וריצוף: אלוני
נגרות: נגריית זברה-טימבר בע"מ
ספריית ברזל: וייס מתכות
שולחן אוכל: naro
כיסאות אוכל: איקאה
כיסאות בר: הגלריה המקסיקנית
ספה: תומיק
תאורה טכנית: טרנדלייט
תאורה אווירה: סאגה
דילוג לתוכן
