הסיפור של הבית הזה מתחיל דווקא בהחלטה לא שגרתית. בתחילה פנו בני המשפחה אל הילה ודן ישראלביץ האדריכלים ממשרד העיצוב והאדריכלות ישאלביץ אדריכלים מתוך רצון לשפץ את ביתם הקיים, בו התגוררו כ־15 שנה. אלא שכבר בשלבים הראשונים התברר כי הפער בין המבנה הקיים לבין החלומות והצרכים החדשים שלהם גדול מכדי לגשר עליו.
במקום פתרון חלקי, הוחלט על רעיון אמיץ והם החלו לחפש מגרש חדש על מנת לבנות בו את ביתם מאפס.
כשנתיים לאחר מכן, עם רכישת מגרש על צלע ההר, הפך הרעיון למציאות, התכנון פגש את הטבע ונבנה בית יוצא דופן עבור זוג הורים ושלושת ילדיהם המתבגרים. תוכנן מבנה מינימליסטי ועוצמתי הבנוי משלוש קוביות מדורגות בשפת הבטון החשוף, נפתח אל הגבעות, החצר ובריכת האינפינטי, מבנה בעל נוכחות חזקה, אך כזו שמפנה מקום לטבע.
הבית חוזר למרכז: על הטרנדים העיצוביים לחורף
איפה קונים: כל הדברים השווים לבית
העמידים ביותר: איזה צמחים לבית כדאי לגדל
משמאל למבואת הכניסה נפרש האזור הציבורי של הבית, סלון, מטבח ופינת אוכל שתוכננו כמרחב פתוח ורציף המוקף מקצה לקצה בוויטרינות זכוכית רחבות הנותנות לנוף את הכבוד המגיע לו. במישור הפנימי נוכחים עמודי פלדה קונסטרוקטיביים ודקים, הנושאים את עומס הקומה העליונה ומשמשים גם אלמנט אדריכלי מובהק. ההשראה לעמודים נלקחה מפביליון ברצלונה של מיס ואן דר רוהה, והניתוק שלהם מהקירות החיצוניים אפשר ליצור חזית שקופה לחלוטין, כזו שממסגרת את שמורת הטבע והבריכה האינסופית.
עיצוב הפנים ממשיך את הקו האדריכלי הנקי והמדויק ויוצר מינימליזם מוקפד שמפנה את מרכז הבמה לחוץ. בסלון תוכנן קיר טלוויזיה בנגרות אישית משולבת פח בגימור שעבר טיפול בחומצות ומסתיר מאחוריו מזווה רחב ידיים ושירותי בריכה עם כניסה נפרדת מחצר האירוח ומשמש פתרון פונקציונלי חכם, המשתלב בשקט בשפה האסתטית של הבית.
תוכנן כמרחב פתוח ורציף המוקף מקצה לקצה בוויטרינות זכוכית רחבות
נותן לנוף את הכבוד המגיע לו
מינימליזם מוקפד שמפנה את מרכז הבמה לחוץ
קו אדריכלי נקי ומדויק
קיר טלוויזיה בנגרות אישית
תכנון המזווה כיחידה נפרדת מהמטבח אפשר יצירת מטבח מינימליסטי במיוחד, כזה שפועל כמעט כאלמנט אדריכלי בפני עצמו. תוכננו ארונות גבוהים עם חזיתות פורמייקה ננו איכותית בגימור מתכתי, המהדהדת את קיר הכוח שבסלון וממשיכה את השפה החומרית האחידה של הבית. במרכז המטבח תוכנן אי רחב במיוחד המהווה נקודת עומק חומרית, לאי חיפוי מטאלי עם משטח בגוון תואר, דלפק עץ מאסיבי וכיור רחב חצוב מאבן הכולל גם אזור ייבוש. התוצאה היא מעין קופסה בתוך קופסה, אובייקט מדויק שמשתלב בנרטיב הרחב של הבית, שבו עיצוב הפנים מדבר את שפת האדריכלות באופן חד וברור. התקרה באזור הציבורי של הבית היא טיח דמוי בטון המוסיפה רובד לעיצוב ומייצרת הרמוניה רכה בין הבטון, המתכת והעץ.
מטבח מינימליסטי במיוחד
תוכננו ארונות גבוהים עם חזיתות פורמייקה ננו
ממשיך את השפה החומרית האחידה של הבית
מוטיב הדירוג, שמגדיר את המבנה בממד הגובה, חוזר גם בקומת הקרקע ומעצב חוויית כניסה בלתי שגרתית. הגישה למגרש מתבצעת דרך חזית צדדית, שם הקובייה הראשונה בולטת קלות החוצה ומובילה אל מבואת כניסה הממוקמת בינה לבין קוביית הבטון הנוספת. כדי לרכך את המסה האטומה של החזית ולשבור את הציפייה, נבחרה דלת כניסה חשמלית מזכוכית, ממוסגרת בפרופיל אלומיניום המעצים את תחושת השקיפות. מדרכי האבן ובריכות השיקוף מובילות אל הדלת הדרמטית, המתנשאת לגובה של כ־3.4 מטרים ונמתחת לרוחב של כמעט שני מטרים, ויוצרות קומפוזיציה אוורירית של בטון וזכוכית, אטימות ורכות. מבעד לדלת נגלה האלמנט הפיסולי הראשון של הבית, גרם מדרגות ברזל מעוקל, שמוביל הן למפלס התחתון והן לעליון, וממסגר מבט ישיר אל הוויטרינה הגדולה שממול ממנה נפרש הנוף הפתוח.
חוויית כניסה בלתי שגרתית
דלת כניסה חשמלית מזכוכית
מדרכי האבן ובריכות השיקוף מובילות אל הדלת הדרמטית
גרם מדרגות ברזל מעוקל
יחידת ההורים תוכננה כמרחב פרטי, כזה שמתקיים בניתוק כמעט מוחלט מהאזור הציבורי של הבית. מחר ההורים ישנה יציאה ישירה אל מרפסת ייעודית, יחד עם ציר מדרכים והבריכה עצמה, יוצרים חיץ פיזי ברור בין המאסטר למטבח, פתרון תכנוני חכם שמספק פרטיות מלאה מבלי לפגוע בזרימה הכללית של הבית.
הכניסה לחדר השינה מתבצעת דרך דלת נגרות, שלאחריה נחשף ארון ארוך במיוחד מנגרות מחורצת. מיטת ההורים מוקמה במקביל למרפסת, כך שפתיחת הווילון בבוקר חושפת נוף טבעי פתוח המספק רגע שקט שמגדיר את אופיו של המרחב.
מימין לחדר השינה תוכנן חדר ארונות שחופה כולו בחזיתות זכוכית, ובמרכזו ארון דו־כיווני שקוף שמייצר עומק, מאפשר מעבר של אור טבעי ונותן תחושת מרחב מפתיעה.
מרחב פרטי, כזה שמתקיים בניתוק כמעט מוחלט מהאזור הציבורי של הבית
חדר ארונות שחופה כולו בחזיתות זכוכית
הוויטרינות הגדולות של האזור הציבורי מובילות ישירות אל מרחב האירוח החיצוני, הממוקם תחת אלמנט אדריכלי דרמטי המשמש כפרגולה טבעית ומרחפת מעל אזור הישיבה. גם כאן, בדומה לפנים, הגבול בין בנוי לטבעי מיטשטש לחלוטין.
בהמשך הישיר נפרשת בריכת האינפינטי, שתוכננה במנח שאינו מקביל לבית אלא מותאם לגבולותיו הטרפזיים של המגרש, מהלך שמאפשר לה להתמזג עם נופי השמורה הסובבת. קו המים נפתח אל האופק, נשפך כלפי מטה ומשתלב בפיתוח השטח הטבעי ובגוונים המינרליים של הקרקע, כך שהבריכה נדמית כהמשך ישיר של הטופוגרפיה.
משני צדדי הבריכה תוכננו מעברים המובילים לאזורים פתוחים המעמיקים את תחושת הזרימה והקשר הבלתי אמצעי בין הבית, החוץ והנוף הפראי שעוטף אותו מכל עבר.
שימוש רב בבטון
הגבול בין בנוי לטבעי מיטשטש לחלוטין
מרחב אירוח חיצוני הממוקם תחת אלמנט אדריכלי דרמטי
אדריכלות שמתחשבת בנוף
מוטיב הדירוג מגדיר את המבנה בממד הגובה
המשך ישיר של הטופוגרפיה
בריכה במנח שאינו מקביל לבית אלא מותאם לגבולותיו הטרפזיים של המגרש
האדריכלות של הבית הזה מבינה את הטופוגרפיה, מכבדת את הנוף ופועלת מתוך דיאלוג מתמשך עם הטבע שמסביב. כל החלטה תכנונית, מהמסה ועד לפרט הקטן ביותר, נועדה לייצר חוויה של שקט, עוצמה ודיוק בהתאם לרצונות ולצרכים של המשפחה המתגוררת בו. בית שמאפשר לדייריו לחיות בתוך נוף פתוח, משתנה ונוכח.
אדריכלות ועיצוב פנים: הילה ודן ישראלביץ, ישראלביץ אדריכלים
צילום: עודד סמדר
דילוג לתוכן
