הם התגוררו בבניין דירות ישן בעיר הגדולה ובדיוק כשנגיף הקורונה הכניס והוציא את כולנו מהסגר הם החליטו שהגיע הזמן לשפץ ולהתאים את הבית לצרכים ולרצונות החדשים שלהם.
הדירה, היא דירת 110 מ"ר והשיפוץ כלל הריסה של כל הדירה, חלוקה מחדש של כל החללים, תכנון תשתיות חדשות, חשמל, אינסטלציה, מיזוג והלבשת הדירה כולה. בדירה מתגוררים בני זוג שמרבית ילדיהם הבוגרים כבר עזבו את הבית למעט נערה בוגרת אחת, לבני הזוג היה חשוב ליצור חלל מרווח ופתוח בו יוכלו לבלות יחדיו אך יחד עם זאת לספק לכל אחד מדיירי הבית חלל פרטי ומפנק משלו.
"מה שהנחה אותי בתחילת התהליך הוא לנסות לתפוס באווירה את מהות השקט", אומרת תמי, "ההשפעה על הבחירות העיצוביות הייתה הסגנון הג'פנדי שעוסק בפלטת צבעים רגועה אך מכניס חומריות טבעית". ניתן לראות בעיצוב שימוש רב בעץ, בנגרות מותאמת אישית, במשטחי חיפוי עץ גדולים ובשילובי חומרים עדינים ואלגנטיים היוצרים חלל מינימליסטי ומדויק.
הסלון הינו חלל גדול ומפנק. לפי השיפוץ המרפסת של הדירה הייתה סגורה ולאחר שכנועים מצד תמי, הוחלט לפתוח את המרפסת, להאיר את הדירה כולה ולספק למשפחה מקום ירוק ונעים לשאוף אוויר של חוץ. במרכז הסלון ישנו עמוד מרכזי מאוד במבנה ולא ניתן היה להסיר אותו ולכן הוחלט להשתמש בו על מנת להפריד בין הסלון לפינת העבודה ולהפוך אותו לקיר הטלוויזיה. במרכז הסלון מוקמו שולחנות ברזל מינימליסטיים ולצידם ספה רחבה ומפנקת בגוון קאמל ונגיעה קטנה של פרטי טקסטיל חמימים ומעוצבים. קיר הוויטרינה המובילה למרפסת חופה בווילון לבן עדין המרכך את האור הטבעי הנכנס אל הסלון ונותן לעיצוב כולו מראה רך, משפחתי ונעים.
המטבח הינו חלל מואר ובהיר, לדיירים היה חשוב שבמטבח יהיו מקומות אחסון רבים שיספקו אחסון נגיש ונוח לכלי המטבח וההגשה הרבים. לצד המטבח תוכננה בנגרות אישית קוביית עץ המשמשת כמזווה סגור ונסתדר באמצעות דלת לחיצה. חזיתות המטבח כולו מעוצבות בקווים נקיים ובהירים, משטח העבודה נבחר בצבע לבן ועל קיר המטבח נתלו מדפי מתכת מינימליסטיים בצבע לבן. קוביית העץ מוסיפה למטבח חמימות ייחודית ואווירה טבעית ונעימה.
פינת האוכל מוקמה לצד המטבח, תורמת לחלוקה בין החללים הציבוריים הפתוחים והיא האלמנט הראשון שרואים כאשר נכנסים לדירה. הפינה מורכבת משולחן אוכל לבן מעוצב בקו מינימליסטי ומיוחד וכיסאות עץ טבעי בגוון בהיר ורגוע המכניס את החומריות הטבעית לחלל. מעל שולחן האוכל נתלה גוף תאורה מעוצב שמאופיין בדיוק מרהיב ל חוסר שלמות ומכניס עניין רב ועומק לאזור פינת האוכל.
פינת העבודה הייתה נחוצה לדיירים הבית עוד בימים שלפני הקורונה, הוחלט למקם אותה לצד הסלון כהמשך ישיר לחלל הציבורי של הבית. הפינה מורכבת מיחידת נגרות מעוצבת מעץ טבעי המתפרשת על קיר הפינה כולו ומשמשת כספריה רחבת ידיים המאחסנת בתוכה ספרים, פרטי נוי מעוצבים ומקום אחסון נסתר לאלמנטים שונים הקשורים לעבודה. פינת העבודה ממוקמת לצד המרפסת וקיר הזכוכית מכניס לאזור העבודה אור טבעי רב שהופך את פינת העבודה למזמינה ונעימה.
בחדר ההורים המשיכה מעצבת הפנים את הצבעוניות המתונה והמרגיעה החוזרת על עצמה בבית כולו, חדר ההורים הוא חדר רחב ומפנק המורכב מחדר ארונות וחדר רחצה המופרדים מאזור השינה באמצעות דלתות פרופיל בלגי כפולות וזכוכית חלבית. במרכז החדר מוקמה מיטת עץ טבעי ולצידה שידות מרחפות מעץ וברזל בצבע לבן. בחדר הרחצה נעשה שימוש רב בעץ טבעי ובגוונים בהירים המשתלבים עם אריחי הבטון המקשטים את רצפת חדר הרחצה.
לבעלי הדירה היה חשוב שלכל אחת מדיירי הבית יהיה מקום מפנק משלו, לכן חדר הנערה תוכנן כחדר רחב ידיים המכיל חדר רחצה גדול המופרז מאזור השינה באמצעות קיר עם פרופיל בלגי שחור וזכוכית חלבית עם פסים הנותנת לחדר מראה תעשייתי וצעיר. לצד המיטה מוקמה פינת עבודה מברזל שחור ועץ ומדפים מינימליסטיים בצבע שחור. בחדר הרחצה נעשה שימוש באריחים לבנים, עף טבעי ופרזול שחור המחבר בין הגוונים השחורים בחלל כולו.
למרות שהשיפוץ נעשה בתקופה לא ברורה, בין סגר לסגר, הצליחה מעצבת הפנים לגרום לו לעבור בצורה זורמת ונעימה. ככה זה כשיש הרמוניה וחיבור בין מעצבת פנים, ללקוחות שסומכים עליה, לאנשי מקצוע בנבחרו בקפידה. זה מוכיח לנו שתקופת השיפוץ לא חייבת להיות מלווה בלחצים מיותרים ובלגן. תסמכו על בעלי המקצוע שמעצבת הפנים ממליצה עליהם, ככל הנראה שזה מהיכרות מוקדמת וזכרו שרק תהליך עבודה נעים מוביל לתוצאה הרמונית ונעימה. בדיוק כמו הבית הזה.
צילום: מאיה אבגר
צבע: 'לבן במיוחד', טמבור
סנטריה: סטודיו ספדה
ריצוף: סטודיו ספטה
שולחן אוכל: טולמנס
כיסאות בפינת אוכל: פיק-אפ
ספה, כורסא ומנורה בסלון: פנטהאוז בייסיק
שולחנות סלון: ניחותא
מיטה בחדר הורים: יעקוב טווינה
אקססורייז: אסופה
נגרות: סיוון הנגר