כשהזמן עוצר מלכת, קובה

ברחובות קובה העוני משרה אפקט של חום ופשטות ולא ניכור ומחסור. הצבעוניות הבולטת של המבנים ושל האנשים שוטפת את עיניי המבקרים ומביאה להתמכרות מיוחדת במינה.

קובה עברה מהפך אדריכלי מסגנון בניה ספרדי קולוניאלי לסגנון מודרני וצעיר ואחריו סובייטי מרובע וכעור. סגנון הבנייה הקולוניאלי הושפע מפירוק ברה”מ והגוש הקומוניסטי, אז איבדה קובה את צנרת המשאבים הכללית שלה, קפאה והפכה לענייה. הבנייה הושפעה, החומרים, החוזק, הפשטות, הליקוט.

 הצלמת סוזי לוינסון חזרה מרחובות טרינדד, עם אוצר של ממש, תמונות של בית בו הזמן עצר מלכת.

בטיול ברחובות העיר טרינדד התגלה  חלל שנבנה ב1918 המכיל היסטוריה בתוכו, סיפורים, רקמות אנושיות, ימים יפים וקשים בקובה של פעם. המבט הראשון  שובה את עיננו וגורם לנו להרגיש שאנחנו חלק מסיפור מיוחד. הצבעים, המרקמים, הריהוט, הריצוף, והפשטות. בכניסה למבנה, עיניים פעורות מיופי, מולנו חלל מרווח עם תקרות גבוהות, מרצפות מעוטרות בצבעים חמים, ריהוט מיושן, ובלב החלל יושבת בעלת הבית על כיסא עץ נדנדה ישן.

המשכנו פנימה ומולנו נישה קסומה עם פסנתר ישן המכוסה באריגי משי. בנישה הסמוכה ספריה עשירה במיטב ספרי ההיסטוריה של קובה שכריכתם מעידה על עשרות שנים.  

במעבר במסדרון הבית שגם הוא מעוצב במרצפות המעוטרות הגענו לחלל ציבורי נוסף, המרוהט גם בריהוט ישן, עם כיסאות הנדנדה ובחלל הזה מקלט טלוויזיה ישן, זהו וינטאג’ אמיתי. הבית כולו מקושט בכלי פורצלן מעוטרים וצבעוניים, תמונות ומסגרות ישנות שהמראה שלהם לא מותיר ספק לגבי השנים שעברו עליהם.

חדר הרחצה המהפנט, שקירותיו עטופים במרצפות קרמיקה לבנות שנראה שעמדו שם עוד לפני שנבנה הבית, צבע הקיר המתחבר אליהם נראה כאילו התיישן ושינה את גוונו, על הקיר מתלי מתכת ישנים לא סימטריים בגודלם ולא באופן בו נתלו על הקיר, גולת הכותרת היא האמבטיה הישנה שעומדת ומספרת סיפור לבדה.

בחללי הבית השונים אפשר למצוא ריהוט עתיק ומשגע, מיטת המתכת הישנה, קונסולות עץ שונות, ספסל עץ מחורר, שמוסיפים לצבעוניות ולאותנטיות הקסומה של הבית.

מרגישים שהיינו חלק ממסע צבעוני ומרגש בתוך היסטוריה מיוחדת, רצים להזמין כרטיס לקובה ולרוץ ברחובות ולחוות וליהנות, לשטוף את העיניים בעוד יופי שכזה.

ניפגש במסע הבא…