כל בית, כל מבנה, כל נכס – הוא סיפור. סיפור של שנים רבות, לעיתים עשרות ומאות שנים, אשר נחבא בין הקירות וגם נראה בהם היטב. לפתע מגיע יום השינוי: היום שבו צריך לחשוב על הדברים מחדש, לחולל מהפכה של ממש ולעצב את הבית מכף מרצפת ועד ראש הגג. לא מדובר במשימה פשוטה, אך כשמסתכלים על התוצר הסופי, ומביטים לאחור אל המלאכה שנעשתה, מבינים עד כמה גדול היה התהליך. כך בדיוק חשה מעצבת הפנים שירי היימן בסוף עבודת העיצוב של בית מיוחד מאוד באזור השפלה.
"מדובר בבית פרטי בן שבעה חדרים, בשטח של 250 מ"ר", היא מספרת. "כל בית שעובר שיפוץ ושדרוג טומן בחובו מורכבויות ואתגרים, אבל הבית הזה היה אחד הפרויקטים המורכבים ביותר. למעשה, נאלצנו 'לגלח' חלקים נרחבים מהבית, להוריד עמודי תמך ולמצוא להם חלופות קונסטרוקטיביות, לחלק אותו מחדש ולבנות אזורים ממנו כמעט מאפס, כולל חשמל, אינסטלציה, תקשורת ועוד. אפילו שיקום מאסיבי של הגינה נכלל בעבודות".
כדי להבין את גודל העניין נספר שמדובר בבית בן 25 שנה, שנבנה באוריינטציה של אדריכלות מרוקאית; אלמנטים קישוטיים, עיטורים וגם פתחים קשתיים אפיינו אותו, אלא שכל אלו לא ממש היו לטעמם של הלקוחות. אם לא די בכך, הבית עבר שיפוץ קודם שבמסגרתו הוא פוצל לשלושה בתים נפרדים. אין ספק, נדרשה כאן עבודה משמעותית מאוד.
"העבודות כללו תכנון, הריסה, בנייה, דקורציה, שילובים יצירתייים – מהאבן הראשונה ועד המסמר האחרון על הקיר", מספרת המעצבת. "הכול במטרה לענות על בקשת הלקוחות, ליצור עבורם בית פונקציונלי, לא רשמי, לא ראוותני, עם צבעוניות משמחת". התוצאה היא בית בסגנון מודרני אקלקטי, כפי שמשתקף היטב בכל אחד מהחללים.
נתחיל דווקא מהכניסה לבית, שהובילה במקור לגרם מדרגות ולחדר סגור. במהלך העבודות שניהם בוטלו, במטרה ליצור תחושת פתיחות ומרחב מהצעד הראשון. "מהלך המדרגות שונה, ובחלק הפנימי השתמשנו כחדר משפחה", מספרת שירי. "נוסף על כך, הוזמנה ספרייה שתשמש כחציצה בין החללים ועדיין תשאיר אותם מאווררים".
הסלון נהנה ממנות הגונות של אור טבעי, שנכנס אל החלל מכיוונים שונים. שתי מערכות הישיבה – ספה גדולה ושתי כורסאות גדולות מהממוצע – הונחו זו לצד זו ויוצרות אזור ישיבה מוגדר. שולחן סלון בצורה מקורית, המשלב עץ וזכוכית, ופריטי אומנות שונים, משלימים תמונה נעימה ומרגיעה.
"התחביב של בעל הבית הוא בישול ואפייה, ולכן יצרנו מטבח מפנק ורחב ידיים, שבו שולבו פריטים ייחודיים – ביניהם דלת סתרים לממ"ד ופתרון אחסון דקורטיבי לתבלינים", מספרת שירי. ומהו אותו פתרון אחסון? בעלת הבית היא מדענית, חברה בצוות המפתח של החיסון הישראלי לקורונה. המעצבת הציעה ליצור קיר של צנצנות מעבדה, ובעלת הבית לקחה את זה צעד אחד קדימה: היא הכינה פתקיות בהשראת הטבלה המחזורית – בהתאמה לשמות התבלינים. מקסים.
חלל המטבח עצמו צר וארוך, והצבע השולט בו הוא כחול עמוק ונעים. מדובר במטבח חשוף יחסית, בדומה לסגנון התעשייתי, אך בצורה אלגנטית הרבה יותר, רכה יותר, וכזו שבכל זאת מותירה את רוב חלקי המטבח נסתרים מן העין.
"במקור, וכיאה ל'ארמונות מרוקאים, פינת אוכל הייתה מרוחקת מהמטבח, כאילו לא קשורה אליו בשום צורה" מספרת המעצבת. "בעיצוב החדש היא שולבה לצד המטבח, ממש בסמוך, וכך היא מציעה זרימה טובה יותר בין שני האלמנטים הללו".
הפינה הזו צנועה למדי: הצבע השחור הוא הנוכח ביותר בה, אך גופי תאורה דקורטיביים, צמחייה ירוקה מרעננת ועציצים ורודים שוברים את הצבע השחור ומעניקים לפינה מראה שמח יותר. מצד אחד שלה ישנם שלושה כיסאות, ומהעבר השני – ספסל ישיבה רך ונוח.
פינת העבודה מוקמה כהמשך מסוים לסלון, וממש בצמוד לו, על במה מוגבהת ומרוצפת בפרקט עץ. זאת פינת עבודה אשר יכולה להתאים גם לשני אנשים, והיא מציעה בעיקר פרקטיקה ופשטות: שולחן עבודה, שני כיסאות נוחים וספרייה/מעמד מדפים צנוע, שמספק את כל צרכיו של המשתמש באזור זה. העובדה שמוקמה מול החלון מאפשרת לפינה הזו להעניק אווירה של אופטימיות ושל חופש.
כאמור, פינת המשפחה נוצרה מתוך השינוי המבורך שבוצע במסגרת העבודות, לפתיחת אזור הכניסה לבית. במקום חדר סגור ומדרגות מעליו, נוצר חלל פתוח ונראה לעין, מבעד לכוורת/ספרייה שחורה ואלגנטית. כך, מצד אחד, נוצרת הפרדה בין חלל חדר המשפחה לבין החללים הסמוכים לו, אך עדיין ישנו קשר ישיר בין הנוכחים בו לבין הבית כולו.
חדר ההורים הוא ללא ספק יחידה בפני עצמה – יחידה שמתחילה בכניסה רחבת ידיים, אשר מזמינה את דייריו להיכנס דרכה וליהנות ממרחבים עצומים גם בחדר עצמו. כיאה ליחידת הורים לא תמצאו בה הרבה מעבר לאלמנטים הפרקטיים הדרושים: מיטה (רחבה ומרווחת, כמובן), ארון לבן צנוע, וכורסה אחת, בצבע חמרה כלשהו, שהיא חטא ההנאה של בני הזוג, כך נראה.
חדרי הרחצה מציעים, בגדול, את אותו קונספט: פרקטיקה לצד מראה נפלא. הם לא כוללים אלמנטים רבים מדי, ובכולם נדמה שהפריט הבולט הוא פתרון האחסון, הארון. לצידו או מולו נמצא אזור הרחצה, ו'נגיעות' של טקסטיל וצמחייה סוגרות את הסיפור. בעצם, מי צריך יותר מזה כשהכול יפה כל כך?
אם הייתם מגיעים אל הבית הזה לפני השינוי הגדול שנעשה בו, כנראה לא הייתם מאמינים שזאת התוצאה הסופית. אבל כך הם פני הדברים: כשיודעים מראש מה רוצים, וכשנותנים לדמיון להשתולל, זוכים לבית שעדיין טומן בחובו היסטוריה מרשימה – אך חי את ההווה כשהוא תוסס וצבעוני מתמיד.
צילום: שירן כרמל
תאורה: לסרי אומנות התאורה
נגרות: נדב שליט
וילונות: אדית בן ארי
ריהוט: טולמנס
תקשורת ואזעקה: SAFE מערכות מיגון
צבעים: סטודיו 84.