ברק בעיניים – דופלקס נוצץ תל אביב

מה גורם למשפחה לעזוב את ביתה בגבעתיים ולעבור לדירה קטנה יותר? תל אביב היא התשובה. דופלקס קטן, אך מעוצב בצורה מתוחכמת שלא מסגירה את גודלו, מיקום אסטרטגי ונוף אורבני פתוח גרמו לבני זוג להתאהב בה, ויחד עם בתם הגדולה הם עברו להתגורר בפרויקט החדש, באזור פלורנטין.

הכירו את המעצב ניצן הורוביץ. ניצן עוסק בתחום התכנון והעיצוב מזה כ14 שנה ומאחוריו עשרות פרויקטים בתחום התכנון והעיצוב פנים. כולל דירת הדופלקס הבאה שהיינו חייבים לשתף אתכם בתמונות שלה.

דירת דופלקס קומפקטית בעיר הגדולה – תל אביב

דירה בת שתי קומות כאשר כל קומה מתפרשת על פני 45 מ"ר בבניין יוקרתי בעיר הגדולה, בעזרת שילוב חומרים וטקסטורות הפכה הדירה לבית חם ומזמין עבור בני הזוג ובתם הגדולה.

בקומה הראשונה נמצא החלל הציבורי הכולל את המטבח, פינת האוכל, הסלון, שירותי האורחים ויחידת שירות שבה מכונת כביסה ומייבש. בקומה השניה סוויטת ההורים, הכוללת חדר מקלחת, חדרה של הבת וחדר אמבטיה כללי. בנוסף, מרפסת ששטחה כ-14 מ"ר מקיפה את הדירה משני צדיה.

"עשינו שינוי מהותי-מבני בקומה התחתונה", אומר ניצן הורוביץ, "במטרה ליצור חלל פתוח ולקבל אור מכל הכיוונים, להשיג תחושת מרחב".

את התקרה הייחודית בקומת החללים הציבוריים הוא גילה תוך כדי עבודה. "נאלצנו לבצע שינויים במיזוג האוויר, והיינו צריכים לחשוף את התקרה המונמכת", הוא מסביר. וכך נבחרה תקרת בטון לפאר את ה"נוף" שמעל ראשם של דיירי הבית.

הריצוף הוא שילוב של חומרים קרים וחמים, הבטון הקר והבהיר בשילוב חיפוי עץ.

בנוסף לאלה הורוביץ עשה שימוש גם בברזל ובפורמייקה, חומרים מתועשים שמכניסים לדירה ממד אורבני שמתכתב יפה עם החוץ.

מעבר לשימוש בחומרים, דאג הורוביץ להכניס מרקמים וטקסטורות לתוך חללי הדירה, ועשה שימוש בדרגות ברק שונות כגימור סופי. "אני אוהב להשתמש ברמות ברק שונות, בייחוד בדירות קטנות", הוא אומר. "זה יוצר עומק והשתקפויות, באופן שמכניס את האור מבחוץ ומרחיב ויזואלית את החלל".

על מנת לחסוך מקום ומבלי שייחסכו מדיירי הבית אלמנטים פונקציונליים, הורוביץ דאג להסוות באמצעות חומרים מבריקים שנותנים עומק לחלל את חלק מהאלמנטים בדירה בצורה כזו שנראה כי לא נגרע כלום מהחלל המינימליסטי.

בחדר המגורים מיקם יחידת אחסון גדולה מאוד, בה נחבאת דלת שירותי האורחים, וגם מזווה ומקפיא, עבור המטבח.

אלמנט מפתיע ובולט בנוכחותו בחלל הציבורי הוא מבנה ברזל עם  צמחיה, שמעניק תחושה של חוץ לדיירי הבית, חרף המגורים בבניין קומות. העציץ הדקורטיבי הלא-שגרתי מהווה מעין חוצץ יצירתי וכאילו סוגר את המטבח מלמעלה ומעניק לו פרטיות, למרות שהוא נמצא בחלל פתוח. בשילוב עם החומרים הטבעיים מתקבל אפקט של טבע אורבני בתוך הבית.

את המטבח חיפה בפורמייקה עם מעט ברק. ואת ארונות האחסון העליונים והתחתונים, חיפה באריחים לבנים ומבריקים בתבנית פישבון, לתוספת טקסטורה. מעל הארונות העליונים תאורת עבודה ישירה ונוחה, ובפינה מדפי אחסון ותצוגה.

אמנם מידותיה הצנועות של הדירה לא גרעו במאום מהאלמנטים ההכרחיים, אך המקרר "נחצה" לשניים בשל הגודל, וחולק למקרר נירוסטה במטבח, ולמקפיא ש"הוגלה" ונסתר ביחידת האחסון שבסלון. "המקרר חשוב יותר בשגרה, ולכן ממוקם ליד איזורי העבודה", מסביר הורוביץ.

הנוף הנשקף מחלון המטבח נראה כמו תמונה, הודות למסגרת שחורה שמקיפה אותו, ובזכות גימורי הברק האור החודר משתקף היטב ונוצץ מסביב.

בקומה העליונה נמצאת סוויטת ההורים, ובה חדר רחצה מהודר. החדר, מעוצב כחלל פתוח ושטוף אור, מופרד בעזרת קיר עץ המשמש ארון אחסון מצדו האחד, שבו נישת מדף ותאורה, ותאי אחסון מצדו השני. ארון העץ יוצר מעין מסדרון כניסה ארוך, ומעניק פרטיות נדרשת לשוהים בו. מתוך המסדרון יש כניסה למקלחון מרהיב, מחופה באריחי זליז' מרוקאיים, שנראים ממש כמו טקסטיל, הודות לתבנית עיטורים חוזרת.

בשירותי האורחים, שם מראה גדולה בצד האחד, שבעצם מהווה דלת נסתרת ליחידת השירות, בה נמצאים מכונת כביסה ומייבש. המראה מעניקה תחושה של עומק בחלל, ומסייעת ליצור חלל מרווח יותר מגודלו האמיתי, וגם מהווה פריט פונקציונלי בפני עצמה. "אפשר לבחון את הבבואה רגע לפני שיוצאים מהחדר בנונשלנטיות", אומר הורוביץ.

החדרים מאופיינים כולם בחתימת ידו של הורוביץ. עירוב מצומצם של חומרים בשינויים קלים, דוגמת סוג העץ, רמת הברק או סוג הגימור. "כל חלל מקבל קריצה ותזכורת לחלל הקודם בעזרת החומרים", הוא מעיד. הבולט בעבודתו של הורוביץ הוא אופן התכנון שיוצר פרופורציות מדויקות בכל חלל, קטן כגדול. "גם בבית מאוד אוונגרדי שאעצב, עם תקרות גבוהות וחללים גדולים, אני אדאג לפרופורציות אנושיות בחלל", הוא אומר, "באופן שכל אחד יוכל לראות את עצמו מתגורר שם בנינוחות וברווחה".

 

 

בסופו של תהליך העיצוב נוצר בית חם ומזמין, מלא אלמנטים פונקציונליים שלא גורעים מהמראה המינימליסטי שלו, בדיוק כמו שדייריו רצו.